הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית פתח תקווה - פסקדין

: | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום כפר סבא
32825-08-11
19.4.2012
בפני :
צוריאל לרנר

- נגד -
:
הראל חברה לביטוח בע"מ
:
עיריית פתח תקווה
פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה כספית, בסך 7,747 ₪ (קרן, לא כולל הוצאות ושכ"ט). התובעת היא הראל חברה לביטוח בע"מ, והנתבעת היא עיריית פתח-תקווה.

התובעת ביטחה רכב שנפגע (עד לאבדן מוחלט) מנפילת ענף עץ על גגו בחודש דצמבר 2010. העץ עמד בתחום שיפוטה של הנתבעת. התובעת פיצתה את בעל הרכב, ותובעת שיפוי מלא. הנתבעת טוענת למזג אויר סוער וחריג באותו יום, וכן, שהיא מטפלת באופן סדיר וראוי בעצים שבתחומה, ולא התקבלה התראה או תלונה לגבי העץ המדובר. הנתבעת טוענת, כי יתכן ולתובע היה אשם תורם, בחניה לא זהירה או בדרך אחרת. בנוסף טענה הנתבעת, כי שופט אחר בבית משפט זה נוהג לפסוק כ-30% פיצוי במקרים דומים, ואילו התובעת טענה כי ישנה גם פסיקה אחרת.

בדיון שהתקיים בפני, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, ועל הטענות שעלו בעל פה. הנתבעת הבהירה, כי הסכמתה לאופן זה של הכרעה נשענת, בין היתר, גם על האמור לעיל באשר לפסיקתו של השופט האחר, אם כי הובהר כי אין הדבר כובל את המותב הנוכחי.

כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

"פסיקה בדרך של פשרה פירושה שבית המשפט לא ידרש להכריע את הדין ולתת פסק דין על פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שביהמ"ש יתן פסק דין על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים." (ר' ת.א. (ב"ש) 187/93 – פרץ אשר נ. קופ"ח של ההסתדרות, תק-מח 95(3), 240).

מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו. הגם שסוכם שפסק-הדין לא ינומק, מצאתי לנכון להעיר, כי לא הובאו ראיות בפני, ופסק-הדין ניתן בשלב מוקדם, ועל כן משקף גם הערכה, בין היתר, של עוצמת הסיכוי והסיכון הראייתי הניצבים בפני כל אחד מהצדדים.

לאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)), ועיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים ובמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק, כסילוק סופי ומוחלט של כל טענות הצדדים בעניין זה, לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך כולל של 5,400 ש"ח.

סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, אחרת ישא הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ז ניסן תשע"ב, 19 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>